רונית רפאל

פעילות גופנית מתקשרת בדרך כלל להפחתה במשקל, פיתוח סיבולת או בניית שרירים, אולם יש איבר גוף נוסף שמרוויח ממנה – העור.

אנשים יודעים כי לפעילות גופנית יש השלכות חיוביות על הגוף כולו, אבל שוכחים כי העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף – וככזה, גם עבורו התועלת עצומה.

ואכן, החל מהפחתה בהופעת פצעי בגרות (אקנה) וכלה בהפחתת
סימני הגיל – מומחים טוענים כי עיסוק בפעילות גופנית
בדרך קבע מהווה גורם חשוב בקביעת המידה שבה העור נראה
צעיר ובריא. 

פעילות גופנית מביאה לזרימת דם מוגברת לעור ולאספקה של חומרים תזונתיים לתאים. בנוסף היא מסייעת בסילוק רעלנים בעלי פוטנציאל לנזק, ותורמת ליצירת תנאים אופטימליים לייצור סיבי קולגן – סיבים תומכים אשר מונעים היווצרות של קמטים.

התרומה של פעילות גופנית באה היטב לידי ביטוי אצל אנשים הסובלים מפצעי בגרות. בזמן פעילות גופנית, רמת המתח של הגוף פוחתת – ובלוטת האדרנל מייצרת פחות הורמונים שיש להם תפקיד מרכזי בהיווצרות פצעי בגרות. רובנו נוטים לבעיות עור כאשר אנו נמצאים תחת מתח – ואלה שכבר סובלים מפצעי בגרות רגישים לכך במיוחד.

בנוסף, עיסוק בפעילות גופנית מביא להזעה מוגברת שיכולה לפתוח את נקבוביות העור – ובכך למנוע היווצרות של פצעונים. 

בטווח הארוך, מצב העור של אנשים המבצעים פעילות גופנית – טוב יותר. אם הם סובלים מפצעי בגרות – הם מרוסנים יותר, ואם הם סובלים מהתפרצויות חד-פעמיות של פצעי בגרות – הן חולפות ביתר קלות.

מעטים יודעים שלפעילות גופנית יש גם קשר להפחתת השפעות הגיל על העור. פעילות גופנית משפיעה על הייצור הטבעי של קולגן – סוג של רקמת חיבור ש"מנפחת" את העור ומעניקה לו מראה צעיר.

עם התקדמות הגיל, הפיברובלסטים, שהם התאים המייצרים קולגן בעור, מתמעטים ונהפכים ל"עצלנים". העור נהפך למוצק פחות, יבש יותר ומקומט יותר. אולם פעילות גופנית קבועה מעלה את רמת החמצן בתאים אלה, ובכך מספקת תנאים מיטביים לייצור קולגן.

רופאים סבורים כי גם לפעילות אירובית (כגון הליכה או רכיבה על אופניים) יש השפעה "מטהרת" על העור. היא מסייעת בסילוק גורמים המזיקים לעור כמו עשן סיגריות, זיהום אוויר וכימיקלים. ככל שזרימת הדם – המושפעת מפעילות אירובית – טובה יותר, כך הרעלנים מסולקים באופן יעיל יותר והעור נראה בריא יותר. לכן אנשים המבצעים פעילות גופנית הם בדרך כלל גם בעלי עור בגוון טוב יותר בהשוואה לכאלה שלא מתאמנים.