מה שרוב הפעמים לא מצליח, הוא ללחוץ על בן הזוג לקיים מין יותר ממה שהוא רוצה באמת. גברים, חשוב שתפסיקו לעשות את זה לנשים ולעצמכם, כי זה פשוט לא עוזר. במקום זה, תתמקדו בהבשלה על קבלת ההחלטות והכרת הגבולות של כל צד.
גם מיתוס שגוי שגור הוא שאפשר לאלץ מישהו לקיים מין יותר פעמים על ידי לחצים — לדוגמה, 20, 40 או אפילו 50 פעמים בשנה. למרות שזה אולי מצליח לטווח הקצר, אין שום סיכוי שתוכל לגרום למישהו ליהנות מכך בכוח. המין אינו משהו שניתן לנהוג בו בכוח, והניסיונות לעשות זאת עלולים רק להרע את המצב ולהחליש את הקשר בין בני הזוג. כאשר מישהי או מישהו לא רוצה יותר מין, הלחצים רק מרחיקים ומפחיתים את הרצון הטבעי שלהם.
לעיתים קרובות, זוגות חווים תסכול כאשר אחד מבני הזוג מרגיש לא מוערך, לא נראה, או לא מקובל. הרצון למין מנותב לעיתים מתוך צורך באישור, בחיבור, בהבנה או פשוט בתחושת חיים ואותנטיות. כלומר, לא תמיד הרצון למין הוא רק תאווה נקייה, אלא יכול לשקף צרכים רגשיים עמוקים יותר.
דוגמה לכך היא כשגבר מרגיש שצריך מין על בסיס קבע, למשל פעם בשבוע או שלוש פעמים בשבוע, ומכנה זאת ב”צריך” — צורך שנובע מרצון לברכות, לחיבור, להרגיש אהוב, או פשוט לשרת את הצורך הפנימי שלו בתחושת קיום. אבל בפועל, מדובר לרוב בצרכים רגשיים ופסיכולוגיים יותר מאשר בתאווה פיזית בלבד.
כמובן, גם אנשים שמרגישים תסכול מיחסיהם המיניים צריכים להבין כי אין צורך לנסות לכפות מין — אלא יש ללמד כיצד לתקשר באופן פתוח ומגוון. חלק חשוב מהתהליך הוא שיחה גלויה על הרגשות, ועל ההרגשה הכללית ביחס למין ולזוגיות. שיקול חשוב הוא לבדוק האם כל צד מרגיש שמקשיבים לו, שמוכנים לקבל את ההעדפות שלו, ושאין חוסר סבלנות או תחושת דחייה שמונעת את ההנאה והחיבור.
ככל שהשיחות יהיו יותר כנות, כך יעלה הסיכוי ליצירת חיבור יסודי, גם אם הרצונות המיניים שונים. פיתוח ההבנה והאמפתיה והימנעות מ”חפיפת” הצרכים והציפיות, תאפשר למצוא פתרונות יצירתיים שמותאמים לכל אחד ואחת.
בכל מצב, חשוב להבין שלא תמיד יש פתרון מיידי או מושלם, והדרך להתמודד היא במסגרת טיפולים זוגיים שמלמדים את בני הזוג לשוחח באופן פתוח, להכיר את הגבולות והרגשות, ולקרב בין הרצונות השונים.
במקרה שבו שני בני הזוג מרגישים כי רצונותיהם רחוקים מאוד, יש צורך להבין שהפתרון אינו בהכרח בהסכמה חד-משמעית על כמות המין או אופן קיומו, אלא בהכרת הייחודיות של כל אחד, ובבניית שיח ממושך וכנה—שיח שלא מונע מבעיות רגשיות, חוויות של כעס ובכל זאת משאיר מקום לחיוב ולחיבור.
טיפול מקצועי, יהיה לעיתים מועיל מאוד בהתמודדות עם הקשיים האלה. מומלץ דווקא להפנות תשומת לב לניתוחים שאינם ממוקדים רק ב”להשיג הסכמה” על כמות המין, אלא לעודד שיח עמוק על הרגשות, הצרכים והרגשות שגורמים לריחוק.
בסופו של דבר, תדירות המין פחות חשובה מיכולת ומינדוף שיתוף ותקשורת אמיתית בין בני הזוג. בהחלט אפשר לנהל שיחות פתוחות על הצרכים, הרצונות והגבולות, ולמצוא דרכים ליצירת חוויות מיניות מרוצות ומעצימות בלי להילחם, בלי ללחוץ או לדרוש, אלא מתוך הבנה וכבוד הדדי.
אם מתעוררות שאלות או קונפליקטים קשים, לעיתים קרובות חכמת המעסיק או היועץ הזוגי תסייע בליווי, בהבנה ואכן בהגעה להסכמה שתאפשר לכל אחד להרגיש מוערך, נאהב ומקובל. כך, גם אם לא תמיד תגיעו לאיזון מושלם, תזכו ליצירת סביבה שבה הרצון והאהבה מובילים.
אם אתה מרגיש כי הרצונות שלך ושל בת הזוג רחוקים מאוד, חשוב לזכור שהדרך היא לא רק בהסכמה אלא גם בלמידה משותפת של אמצעים חדשים ליצירת חיבור ומגע, לא רק דרך מין אלא גם דרך חיבוק, מילים מחממות, חוויות משותפות שמחזקות את ההבנה והרגשה של שותפות.
