האפיפיור פרנציסקוס לשופט העליון? [מודגש מחדש]

הערה: היום נפטר האפיפיור פרנציסקוס בגיל 88. להלן פוסט שכתבתי לפני כארבע וחצי שנים בנוגע לתפיסותיו הלא-שמרניות לעיתים בנושאי המיניות, וכיצד בתי המשפט בארה״ב הולכים ומעצימים פרקטיקות מזיקות, פוליטיות במובהק, תחת ההתחסדות של חופש דת.

העולם הפוך – כשהאפיפיור מטיף לפרוגרסיביות במיניות

העולם מגיע למצב אבסורדי שבו האפיפיור, סמל הדת והמורשת הנוצרית, מתייצב כתומך בגלוי בזכויות לקהילות להט”ב ובחוקים המגינות על זכויותיהם. זה בהחלט סימן שמראה כמה המושגים שלנו על מוסר, חוקים ודת מתערבבים ומתחברים בסביבה שבה ההגיונות המסורתיים נפרמים. בשבוע אחד בלבד, פרנציסקוס הביע תמיכה בחוקי הגנה לזוגות חד-מיניים, בעוד שפחות מחודש לאחר מכן, מועמדת אפשרית לבית המשפט העליון, איימי קוני ברט, סירבה ליתן עמדתה באשר להכרעות חוקיות קודמות שהרחיבו את זכויות הלהט”ב. היא גם נמנעה מלהתייחס לשאלה אם ההחלטה בעניין Lawrence v. Texas, שאפשרה סקס בין הומואים ללא פלילים בשנת 2003, נחשבת כהחלטה נכונה, מה שמרמז על נטייה לשמרנות שיפוטית שיכולה להוות מכשול לזכויות קהילות מיעוט אחרות.

עתיד המשפט והמאבקים על זכויות דתיות מול זכויות באוכלוסייה הכללית

מחרת הבחירות, יתקיים בבית המשפט העליון דיון חשוב במיוחד בנוגע לסוגיה שמעמיקה את הקונפליקט בחברה האמריקאית: בין זכות הדת לחקיקות מניעת אפליה. תביעת Fulton נגד עיריית פילדלפיה מעלה שאלות ביסודיות על הגבול בין זכויות דתיות לזכויות הפרט. הבעיה שנמצאת במרכז היא מתי ארגונים דתיים זכאים לס exemptions מחוקי האנטי-אפליה – כגון אי קבלת זוגות חד-מיניים לעמותות או שירותי חסות. בית המשפט יכול לנצל מקרה זה כדי להכריע whether זכויות אלה עולות על חובות החברה להבטיח שוויון זכויות לכולם, או שמא יבחר להרחיב זכויות דתיות באופן שיפגע בזכויות היסוד של קבוצות אחרות.

היסטוריית ההישגים והאתגרים בחקיקה לשוויון

במהלך חמשים השנים האחרונות, ארה”ב עשתה צעדים משמעותיים לקידום שוויון זכויות לאזרחיה – למשל, איסור על אפליה בנטילת אמצעי מניעה ליחידים שחיים לבד, זכויות נישואין לזוגות מעורבים גזעית, זכויות תעסוקה לאנשים בכיסאות גלגלים והבטחת שוויון שכר לנשים בהיריון. נהגים אלה, שהיו פעם מצבים מקובלים ובלתי חוקיים, הפכו לחלק בלתי נפרד מהחוק המגן על זכויות האדם.

הנפת דגל הזכויות על ידי מאמינים דתיים והבעייתיות שבהם

אך במקביל, אנו עדים להרחבה מתמדת של זכויות על חשבון ההגנה על זכויות אחרות, בהובלת טענות ל”חירות דתית”. קבוצות ויחידים, לעיתים בתמיכת אישים פוליטיים וארגוני דת גדולים, דורשים פטורים מחוקי איסור אפליה כתנאי לקיום פעילויותיהם. טענה מרכזית היא כי הזכות ליחוד דתי כוללת גם את הזכות להימנע מלעשות משהו שנחשב מבחינתם כפגיעה באמונתם או באורחות חייהם, כדוגמת שירות באורח המנוגד לאמונתם או התנגדות לקבל טיפולים רפואיים מסוימים.

הגדרת הדת וההשלכות הפוליטיות שלה

הבעיה היא שהמערכת הממשלתית מגדירה את המושג “דת” באופן סלקטיבי, ומאפשרת לארגונים וקבוצות דת להביט על אוטונומיה רבה יותר ביחס לחוקי האפליה, תוך שימוש בסעיפים כמו סגן היסוד של ה First Amendment – איום על יסוד ההפרדה החוקה בין דת ומדינה והגנה על חופש ההבעה והאמונה, אך תוך פגיעה בזכויות מיעוטים. כך, למשל, קבוצות דתיות זכאיות להחרגות מסוגים שונים – החל מהימנעות מלשלב תלמידים מחמשות שונות ועד להכררת קבוצות כהגדרה של “מנהיגי דת” שמקבלים חסינות מפני חקירת פשעים.

סכנת הפגיעה בחוליה הייחודית של החברה האמריקאית

שימוש זה באי-ההכרה בחוקי האפליה כתירוץ להבטחת זכויות דתיות עלול לסכן את הייחודיות של המודרניות האמריקאית כתוצר של הפרדה מושכלת בין דת למדינה, המאפשרת חופש להאמין ולהחזיק בדעות שונות מבלי לפגוע בחוק הכללי. בעתיד הקרוב, בדיונים שנערוך על זכויות להט”ב, חירות מינית, חינוך מיני והגנות משפטיות נוספות, תוצאה של החלטות אלה תקבע את אופייה של החברה שלנו.

האמונה והדת מול השרות לציבור הרחב

הכרזות כגון ברכת נישואין חד-מיניים על ידי האפיפיור מציבות בפנינו סוגיה מרתקת: כיצד יכולים קהילות קתוליות להמשיך ולתמוך בזכויות הזוגות הלהט”ביות, בעוד שארגוני דת אחרים, כמו New Life בקולורדו או Grace Community בקליפורניה, מתעלמים מחוקי בריאות הציבור בזמן מגיפת COVID-19 באמירה כי “הם מצייתים לחוקי האל ולא לאלה של האדם”, ומסכנים בכך את הקהילה כולה? שאלה זו מעלה את החשש שמאבקים משפטיים עתידיים ישרתו יותר את האינטרסים של קבוצות דתיות מאשר את זכויות הציבור כולו.

סיכום והבטחות לעתיד

נקווה שכל צד ייזהר לא להיוותר עיוור ליכולת שהתפיסות הדתיות להוביל גם להרס שיטתי של עקרונות יסוד, כמו ההפרדה בין דת ומדינה, שמאפשרת קיומו של חירויות אמיתיות ומגוונות. בכל מקרה, הדיונים המשפטיים והחוקיים שיתקיימו בשנים הקרובות על זכויות ההומואים, הלהט”ב, זכויות אדם וחופש דת ימשיכו להכתיב את עתיד החברה האמריקאית ואת אופייה כהגמונית ומגוונת.